החלטה בתיק מ"ת 18944-09-11 - פסקדין

מונחת בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של התפרצות למגורים וגניבה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 6.9.11, בין השעה 12:00 לשעה 15:30, התפרץ המשיב לבית המתלוננת, בדרך שאינה ידועה למאשימה, וגנב מתוכה רכוש רב הכולל 2 מכשירי טלוויזיה, תכשיטים, טבעות, שרשראות, מכשיר פלאפון, מצלמה ועוד רכוש נוסף.

בדיון שבפניי חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה, וזאת בהינתן אלה:

לדבריו כל שיש בתיק זה אלו הם ראיות מפיו של המשיב, אשר טוען כי את רכוש זה השאירו במקום קבוצת בדואים, ומשכך הוא יחד עם חבר נוסף, בשם ארטיום, מצאו לנכון לקחת אותו, וזאת בחלוף זמן מה.

לדברי ב"כ המשיב הואיל והדבר היחיד הקושר את המשיב לרכוש זה, הינם ראיות מפיו. לא ברור מדוע בוחרת המבקשת להעדיף רק חלק מגרסתו זו, אשר קושרת אותו לרכוש, ומאידך לדחות את החלק בהודעתו בו הוא נותן הסבר על האופן בו נמצא הרכוש הגנוב.

מנגד, ב"כ המבקשת מצביע על כך שמדובר בחזקה תכופה, אשר עניינה מס' שעות בודד מרגע ביצוע הפריצה ועד היתפסותו של המשיב.

זה מוסיף, כי גרסתו של המשיב ביחס לאופן מציאת הרכוש הינה תמוהה לכל הפחות, ומכל מקום עניין זה יתברר במהלך התיק העיקרי.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי את חומר הראיות שהובא בפני, הנני קבוע כי בתיק זה קיימות ראיות לכאורה וזאת מן הטעמים הבאים:

כאמור, תיק זה תחילתו בתצפית אותה מבצעת המשטרה, וזאת בעקבות מידע מודיעיני על רכוש גנוב. במהלכה של אותה תצפית, מבחינים השוטרים בבחורה, אשר יוצאת מהבית המצוי בסמיכות למקום בו נמצא הרכוש הגנוב, ובעזרת מטלית לבנה מתחילה לנקות את הטלוויזיה. בחורה זו נעצרת, ובהמשך מוסרת הודעה. לציין כי המדובר בפרטי אותה בחורה בשם גלינה בנגייב.

בהודעתה במשטרה מוסרת גלינה כי את מעשיה אלו, אשר מיותר לציין, אין צורך להסביר מה תכליתם,  ביצעה וזאת על פי הוראה אותה קיבלה בטלפון מאת המשיב, אשר התקשר אליה, הפנה אותה למיקום הרוכש הגנוב ושאל אותה אם היא יכולה לנגב את הטלוויזיה מהצדדים.

הנה כי כן, הקשר של המשיב לרכוש הגנוב לא מגיע אך ורק מפיו, אלא מראיה המפלילה מן המדרגה הראשונה שמקורה בעדותה של גלינה.

משנמצא כי למשיב קשר לרכוש הגנוב, נעבור ונבחן את סוגיית החזקה התכופה וגרסתו כפי שהועלתה במשטרה.

אשר לחזקה התכופה - מדובר בפרק זמן אשר יש וינוע בין 6 שעות, היה והבית נפרץ מייד לאחר שהמתלוננת עזבה את דירתה, לבין טווח זמן של שעתיים וחצי. היה וזה נפרץ ממש בסמיכות לחזרתה.

למדים אנו כי פרק הזמן שחלף מאז ביצוע הפריצה ועד לתפיסתו, הינו קצר ביותר. לא למיותר לציין כי הימצאותו של כלל הציוד הגנוב, כדבוקה וכפי שאנו למדים מהתמונות המצויות בחומר החקירה, מדובר ברכוש רב ביותר, ממעיטה עד מאוד את היכולת שרכוש זה עבר כפי שהוא כקבוצה אחת מס' ידיים.

אשר לגרסתו של המשיב, כי הלך עם אחר ברחוב והבחין בקבוצת בדואים שעזבה את הרכוש, ללא סיבה, ומכאן החליט יחד עם אותו ארטיום לקחת את הרכוש, אומר זאת: ראשית, טענה זו בדומה לטענות רבות העולות ממשיבים במהלך חקירתם, דינה להתברר במסגרת התיק העיקרי.

כמובן שאין בידי טענה זו, כבר בשלב זה, כדי לאיין או להצביע על בקע של ממש בראיות התביעה, אשר כאמור מגיעות מן החזקה התכופה וכן מעדותה של גלינה.

יחד עם זאת, אומר זאת בקצרת העומר, בימ"ש זה מסתובב שנים ברחובות ומעולם לא נתקל בכמות כזו של טלוויזיות ותכשיטים ושעונים שמונחת לפתחו, וגרסה זו, בכל הכבוד, על פניו נשמעת לא הגיונית. אל אלו נוסיף את העובדה כי מתבקש המשיב למסור פרטים ביחס לאותו ארטיום, אשר מטבע הדברים עדותו קרדינאלית לבסס את גרסתו ולכל הפחות ליצור ספק ביחס לראיות התביעה, זה התקשה למסור כל פרט לגביו וטען כי אינו זוכר את מספר הטלפון וכיוצ"ב.

לא זו בלבד, הרי העובדה שזה באופן מתוחכם שולח אחרת על מנת שתנקה את הטלוויזיות ובכך תביא להעלמתן של טביעות אצבע, משמיטה עד מאוד את הגרסה התמימה לכאורה לה עותר המבקש.